הלכות תלמוד תורה

הלכה א נשים ועבדים וקטנים פטורים מתלמוד תורה אבל קטן אביו חייב ללמדו תורה שנאמר ולמדתם …

• נזיר כט ע"א · א אמר ריש לקיש: כדי לחנכו במצות. אי הכי, אפילו אשה נמי! סבר: …
• סוטה כא ע"א · ד ויש זכות תולה שלש שנים כו׳. זכות דמאי? אילימא זכות דתורה — …
• קידושין כט ע"א · י תנינא להא דתנו רבנן: האב חייב בבנו למולו, ולפדותו, וללמדו תורה, ולהשיאו …
• קידושין כט ע"ב · ח ללמדו תורה. מנלן? דכתיב: ״ולמדתם אתם את בניכם״. והיכא דלא אגמריה אבוה …
• קידושין כט ע"ב · ט איהי מנלן דלא מיחייבא? דכתיב: ״ולימדתם״ ״ולמדתם״, כל שמצווה ללמוד – מצווה …
• קידושין כט ע"ב · י ואיהי מנלן דלא מיחייבה למילף נפשה? דכתיב: ״ולימדתם״ ״ולמדתם״, כל שאחרים מצווין …

הלכה ב כשם שחייב אדם ללמד את בנו כך הוא חייב ללמד את בן בנו שנאמר …

• קידושין ל ע"א · ו הוא דאמר כי האי תנא, דתניא: ״ולמדתם אתם את בניכם״ – אין …
• בבא מציעא פה ע"א · טז ולמה ליה כולי האי, דאמר רב יהודה אמר רב, ואמרי לה אמר …

הלכה ג וחייב לשכור מלמד לבנו ללמדו ואינו חייב ללמד בן חבירו אלא בחנם מי שלא …

• קידושין כט ע"ב · ח ללמדו תורה. מנלן? דכתיב: ״ולמדתם אתם את בניכם״. והיכא דלא אגמריה אבוה …
• קידושין מ ע"ב · ח וכבר היה רבי טרפון וזקנים מסובין בעלית בית נתזה בלוד. נשאלה שאילה …
• בבא קמא יז ע"א · ז והאמר מר: גדול תלמוד תורה, שהתלמוד מביא לידי מעשה! לא קשיא; הא …

הלכה ד היה הוא רוצה ללמוד תורה ויש לו בן ללמוד תורה הוא קודם לבנו ואם …

• קידושין כט ע"ב · יא תנו רבנן: הוא ללמוד ובנו ללמוד – הוא קודם לבנו. רבי יהודה …

הלכה ה לעולם ילמוד אדם תורה ואחר כך ישא אשה שאם נשא אשה תחלה אין דעתו …

• קידושין כט ע"ב · יד תנו רבנן: ללמוד תורה ולישא אשה – ילמוד תורה ואחר כך ישא …
• מנחות קי ע"א · ז ״ומנחה טהורה״ – זה הלומד תורה בטהרה, נושא אשה ואחר כך לומד …

הלכה ו מאימתי אביו חייב ללמדו תורה משיתחיל לדבר מלמדו תורה צוה לנו משה ושמע ישראל …

• כתובות נ ע"א · ו אמר רב יצחק, באושא התקינו שיהא אדם מתגלגל עם בנו, עד שתים …

הלכה ז היה מנהג המדינה ליקח מלמד התינוקות שכר נותן לו שכרו וחייב ללמדו בשכר עד …

• נדרים לז ע"א · א הא קא משמע לן דאפילו במקום שנוטלין שכר, על המקרא שרי למשקל, …
• בכורות כט ע"א · ז גמ׳ מנהני מילי? אמר רב יהודה אמר רב, דאמר קרא: ״ראה למדתי …

הלכה ח כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין …

• שבת לא ע"א · יא אמר רבא: בשעה שמכניסין אדם לדין, אומרים לו: נשאת ונתת באמונה? קבעת …
• יומא לה ע"ב · ו תנו רבנן: עני ועשיר ורשע באין לדין, לעני אומרים לו: מפני מה …

הלכה ט גדולי חכמי ישראל היו מהן חוטבי עצים ומהן שואבי מים ומהן סומים ואף על …

• ברכות כח ע"א · ט אמר רבן גמליאל: הואיל והכי הוה, איזיל ואפייסיה לרבי יהושע. כי מטא …

הלכה י עד אימתי חייב ללמוד תורה עד יום מותו שנאמר ופן יסורו מלבבך כל ימי …

• חגיגה ז ע"א · א הפאה, והבכורים, והראיון, וגמילות חסדים, ותלמוד תורה.

הלכה יא וחייב לשלש את זמן למידתו שליש בתורה שבכתב ושליש בתורה שבעל פה ושליש יבין …

• קידושין ל ע"א · י לעולם ישלש אדם שנותיו: שליש במקרא, שליש במשנה, שליש בתלמוד. מי יודע …
• בבא מציעא לג ע"א · יט הא גופא קשיא. אמרת בתלמוד אין לך מדה גדולה מזו, והדר אמרת: …
• עבודה זרה יט ע"ב · ב מי ידע איניש כמה חיי? כי קאמרינן — ביומי.

הלכה יג אשה שלמדה תורה יש לה שכר אבל אינו כשכר האיש מפני שלא נצטווית וכל …

• סוטה כ ע"א · ז אם יש לה זכות — היתה תולה לה. יש זכות תולה שנה …
• קידושין לא ע"א · יא ואמר רבי חנינא: ומה מי שאינו מצווה ועושה – כך, מצווה ועושה …
• בבא קמא לח ע"א · יב אמרי: אין מקבלים עליהן שכר כמצווה ועושה, אלא כמי שאינו מצווה ועושה. …
• עבודה זרה ג ע"א · ג אלא לומר לך, שאין מקבלין עליהם שכר כמצווה ועושה, אלא כמי שאינו …

הלכה א מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר וכל עיר …

• שבת קיט ע"ב · י אמר רב יהודה אמר רב: מאי דכתיב ״אל תגעו במשיחי ובנביאי אל …
• בבא בתרא כא ע"א · ד ומי שהיה רבו כועס עליו – מבעיט בו ויצא. עד שבא יהושע …

הלכה ב מכניסין את התינוקות להתלמד כבן שש כבן שבע לפי כח הבן ובנין גופו ופחות …

• שבת קיט ע"ב · י אמר רב יהודה אמר רב: מאי דכתיב ״אל תגעו במשיחי ובנביאי אל …
• כתובות נ ע"א · ו אמר רב יצחק, באושא התקינו שיהא אדם מתגלגל עם בנו, עד שתים …
• נדרים לז ע"א · ו מיתיבי: תינוקות לא קורין בתחילה בשבת, אלא שונין בראשון. בשלמא למאן דאמר …
• בבא בתרא כא ע"א · ד ומי שהיה רבו כועס עליו – מבעיט בו ויצא. עד שבא יהושע …
• בבא בתרא כא ע"א · ה אמר ליה רב לרב שמואל בר שילת: עד שית לא תקביל, מכאן …

הלכה ג מלמד התינוקות שהוא מניח התינוקות ויוצא או שהוא עושה מלאכה אחרת עמהן או שהוא …

• בבא בתרא כא ע"ב · ב שקל ספסירא למיקטליה. אמר ליה: אמאי? אמר ליה, דכתיב: ״ארור עשה מלאכת …

הלכה ה עשרים וחמשה תינוקות למדים אצל מלמד אחד היו יותר על עשרים וחמשה עד ארבעים …

• בבא בתרא כא ע"א · י ואמר רבא: סך מקרי דרדקי – עשרין וחמשה ינוקי. ואי איכא חמשין …

הלכה ו מוליכין את הקטן ממלמד למלמד אחר שהוא מהיר ממנו בין במקרא בין בדקדוק במה …

• בבא בתרא כא ע"א · ט אמר רבא: מתקנת יהושע בן גמלא ואילך, לא ממטינן ינוקא ממתא למתא; …
• בבא בתרא כא ע"א · יב ואמר רבא: הני תרי מקרי דרדקי – חד גריס ולא דייק, וחד …

הלכה ז אחד מבני מבוי שביקש להעשות מלמד אפילו אחד מבני החצר אין יכולין שכניו למחות …

• בבא בתרא כא ע"א · א סיפא אתאן לתינוקות של בית רבן, ומתקנת יהושע בן גמלא ואילך –
• בבא בתרא כא ע"ב · יא בעי רב הונא בריה דרב יהושע: בר מבואה אבר מבואה אחרינא, מאי? …

הלכה א בשלשה כתרים נכתרו ישראל כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות כתר כהונה זכה בו …

• יומא עב ע"ב · ו אמר רבי יוחנן, שלשה זירים הן: של מזבח, ושל ארון, ושל שלחן. …
• גיטין סב ע"א · יד רב הונא ורב חסדא הוו יתבי. חליף ואזיל גניבא, אמר ליה חד …

הלכה ב אמרו חכמים ממזר ת"ח קודם לכהן גדול עם הארץ שנאמר יקרה היא מפנינים מכהן …

• הוריות יג ע"א · יז מתני׳ כהן קודם ללוי, לוי לישראל, ישראל לממזר, וממזר לנתין, ונתין לגר, …
• הוריות יג ע"א · כ אימתי? בזמן שכולן שוין כו׳. מנא הני מילי? אמר רב אחא ברבי …

הלכה ג אין לך מצוה בכל המצות כולן שהיא שקולה כנגד תלמוד תורה אלא תלמוד תורה …

• שבת קכז ע"א · טו איני?! והא אנן תנן: אלו דברים שאדם עושה אותם ואוכל פירותיהן בעולם …
• קידושין לט ע"ב · ג גמ׳ ורמינהי: אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו …
• קידושין מ ע"א · ד רמי ליה רבא לרב נחמן: תנן: אלו דברים שאדם עושה אותן ואוכל …
• קידושין מ ע"ב · ח וכבר היה רבי טרפון וזקנים מסובין בעלית בית נתזה בלוד. נשאלה שאילה …
• בבא קמא יז ע"א · ז והאמר מר: גדול תלמוד תורה, שהתלמוד מביא לידי מעשה! לא קשיא; הא …

הלכה ה תחלת דינו של אדם אינו נידון אלא על התלמוד ואחר כך על שאר מעשיו …

• פסחים נ ע"ב · ה רבא רמי: כתיב ״כי גדל עד שמים חסדך״, וכתיב ״כי גדל מעל …
• נזיר כג ע"ב · ה אמר רב נחמן בר יצחק: גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה. והאמר …
• נזיר כג ע"ב · י גופא, אמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו …
• סוטה כב ע"ב · ה פרוש מאהבה, פרוש מיראה. אמרו ליה אביי ורבא לתנא: לא תיתני פרוש …
• קידושין מ ע"ב · יא וכשם שהלימוד קודם למעשה כך דינו קודם למעשה, כדרב המנונא. דאמר רב …
• סנהדרין ז ע"א · ה והני תנאי ״פוטר מים ראשית מדון״, מאי דרשי ביה? כדרב המנונא, דאמר …
• סנהדרין קה ע"ב · יב אמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוה, אפילו שלא …
• הוריות י ע"ב · טז איני? והאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו …
• ערכין טז ע"ב · ח בעא מיניה רבי יהודה בריה דרבי שמעון: תוכחה לשמה וענוה שלא לשמה, …

הלכה ז שמא תאמר עד שאקבץ ממון אחזור ואקרא עד שאקנה מה שאני צריך ואפנה מעסקי …

• ברכות לה ע"ב · ד רבי חנינא בר פפא רמי: כתיב ״ולקחתי דגני בעתו וגו׳״, וכתיב ״ואספת …

הלכה ח כתוב בתורה לא בשמים היא ולא מעבר לים היא לא בשמים היא לא בגסי …

• עירובין נה ע"א · ב רבא אמר: ״לא בשמים היא״ — לא תמצא במי שמגביה דעתו עליה …

הלכה ט דברי תורה נמשלו כמים שנאמר הוי כל צמא לכו למים לומר לך מה מים …

• עירובין נד ע"א · יז ואמר רבי אליעזר: מאי דכתיב ״לחיו כערוגת הבושם״, אם משים אדם עצמו …
• עירובין נד ע"א · כו אמר רב הונא: מאי דכתיב: ״חיתך ישבו בה תכין בטובתך לעני אלהים״, …
• תענית ז ע"א · טו ואמר רבי חנינא בר אידי: למה נמשלו דברי תורה למים, דכתיב: ״הוי …

הלכה י כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה …

• נדרים סב ע"א · ה ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כל המשתמש בכתרה של …
• נדרים סב ע"א · ז תניא: ״לאהבה את ה׳ אלהיך לשמוע בקלו ולדבקה בו״, שלא יאמר אדם: …
• נדרים סב ע"א · ט רבי אליעזר בר רבי צדוק אומר: עשה דברים לשם פעלם, ודבר בהם …

הלכה יא מעלה גדולה היא למי שהוא מתפרנס ממעשה ידיו ומדת חסידים הראשונים היא ובזה זוכה …

• ברכות ח ע"א · כא ואמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא: גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא …

הלכה יב אין דברי תורה מתקיימין במי שמרפה עצמו עליהן ולא באלו שלומדין מתוך עידון ומתוך …

• ברכות סג ע"ב · יד דבר אחר: ״הסכת ושמע ישראל״ — כתתו עצמכם על דברי תורה. כדאמר …
• שבת פג ע"ב · י אמר רבי יונתן: לעולם אל ימנע אדם את עצמו מבית המדרש ומדברי …
• שבת קמז ע"ב · יא רבי אלעזר בן ערך איקלע להתם, אימשיך בתרייהו איעקר תלמודיה. כי הדר …
• עירובין נד ע"א · א בטשה ביה, אמרה ליה: לא כך כתוב ״ערוכה בכל ושמורה״, אם ערוכה …
• סוכה מט ע"ב · ז תנא דבי רב ענן, מאי דכתיב: ״חמוקי ירכיך״ — למה נמשלו דברי …
• סנהדרין קיא ע"א · ה חזייה דהוה קא חייף רישיה וסליק ויתיב קמיה דרב. אמר ליה: ״ולא …

הלכה יג אע"פ שמצוה ללמוד ביום ובלילה אין אדם למד רוב חכמתו אלא בלילה לפיכך מי …

• עירובין יח ע"ב · טז ואמר רבי ירמיה בן אלעזר: כל בית שנשמעין בו דברי תורה בלילה, …
• עירובין סה ע"א · יג אמר רב יהודה: לא איברי ליליא אלא לשינתא. אמר רבי שמעון בן …
• חגיגה ט ע"א · ו רבי שמעון בן יוחי אומר: אין קורין מעוות אלא למי שהיה מתוקן …
• סנהדרין צב ע"א · טו ואמר רבי אלעזר: כל בית שאין דברי תורה נשמעים בו בלילה, אש …
• סנהדרין צט ע"א · כ תניא, היה רבי מאיר אומר: הלומד תורה ואינו מלמדה – זה הוא …
• עבודה זרה ג ע"ב · טו איכא דאמרי, אמר ריש לקיש: כל העוסק בתורה בעולם הזה הדומה ללילה …

הלכה א אין מלמדין תורה אלא לתלמיד הגון נאה במעשיו או לתם אבל אם היה הולך …

• ברכות כח ע"א · ב תנא אותו היום, סלקוהו לשומר הפתח ונתנה להם רשות לתלמידים ליכנס. שהיה …
• תענית ז ע"א · יד רבי חנינא בר חמא רמי: כתיב ״יפוצו מעינתיך חוצה״, וכתיב: ״יהיו לך …
• חגיגה טו ע"ב · ו ורבי מאיר, היכי גמר תורה מפומיה דאחר? והאמר רבה בר בר חנה …
• מכות י ע"א · י תנא: תלמיד שגלה – מגלין רבו עמו, שנאמר: ״וחי״ – עביד ליה …
• חולין קלג ע"א · יד אמר ליה אביי לרב דימי: ופשטיה דקרא במאי כתיב? אמר ליה: בשונה …

הלכה ב כיצד מלמדים הרב יושב בראש והתלמידים מוקפים לפניו כעטרה כדי שיהו כלם רואים הרב …

• עירובין יג ע"ב · ה אמר רבי: האי דמחדדנא מחבראי דחזיתיה לרבי מאיר מאחוריה, ואילו חזיתיה מקמיה …
• מגילה כא ע"א · טו ואמר רבי אבהו: מנין לרב שלא ישב על גבי מטה וישנה לתלמידו …
• מגילה כא ע"א · טז תנו רבנן: מימות משה ועד רבן גמליאל לא היו למדין תורה אלא …
• מועד קטן טז ע"ב · כד ״יושב בשבת״ — בשעה שהיה יושב בישיבה, לא היה יושב על גבי …
• סנהדרין יז ע"ב · ב אמר רב יהודה אמר רב: כל עיר שאין בה שנים לדבר ואחד …

הלכה ג אם היה מלמד מפיו לתלמידים מלמד ואם היה מלמד על פי מתרגם [המתרגם] עומד …

• ברכות מה ע"א · ח אמר רבי שמעון בן פזי: מנין שאין המתרגם רשאי להגביה קולו יותר …
• קידושין לא ע"ב · יב תנו רבנן: חכם – משנה שם אביו ושם רבו. תורגמן – אינו …
• קידושין לא ע"ב · יג אלא אמר רבא: שם אביו של חכם, ושם רבו של חכם. כי …

הלכה ד הרב שלמד ולא הבינו התלמידים לא יכעוס עליהם וירגז אלא חוזר ושונה הדבר אפילו …

• עירובין נד ע"ב · יד רבי עקיבא אומר: מנין שחייב אדם לשנות לתלמידו עד שילמדנו — שנאמר: …
• עירובין נד ע"ב · כ רבי פרידא הוה ליה ההוא תלמידא דהוה תני ליה ארבע מאה זימני …

הלכה ה לא יהיה התלמיד בוש מחביריו שלמדו מפעם ראשונה או שניה והוא לא למד אלא …

• כתובות קג ע"ב · כב אמר להן: לבני גדול אני צריך. נכנס רבן גמליאל אצלו, ומסר לו …

הלכה ו אין שואלין את הרב כשיכנס למדרש עד שתתישב דעתו עליו ואין התלמיד שואל כשיכנס …

• שבת ג ע"ב · א אמר ליה רבי חייא לרב: בר פחתי! לא אמינא לך, כי קאי …

הלכה ט אין ישינים בבית המדרש וכל המתנמנם בבית המדרש חכמתו נעשית קרעים קרעים וכן אמר …

• ברכות נג ע"א · כה תניא נמי הכי: של בית רבן גמליאל לא היו אומרים ״מרפא״ בבית …
• סוכה כח ע"א · ג אמרו לו: כל דבריך אינן אלא מפי השמועה! אמר להם: הזקקתוני לומר …
• מגילה כח ע"א · כא שאלו תלמידיו את רבי זירא: במה הארכת ימים? אמר להם: מימי לא …
• סנהדרין עא ע"א · ג ואף על פי שאין ראייה לדבר, זכר לדבר שנאמר: ״אל תהי בסבאי …

הלכה א כשם שאדם מצווה בכבוד אביו ויראתו כך הוא חייב בכבוד רבו ויראתו יתר מאביו …

• בבא מציעא לג ע"א · ז מתני׳ אבדתו ואבדת אביו – אבדתו קודמת. אבדתו ואבדת רבו – שלו …
• בבא מציעא לג ע"א · ח אבדת אביו ואבדת רבו – של רבו קודמת, שאביו הביאו לעולם הזה, …
• בבא מציעא לג ע"א · ט היה אביו ורבו נושאין משאוי – מניח את של רבו, ואחר כך …
• סנהדרין קי ע"א · ט אמר רב חסדא: כל החולק על רבו כחולק על השכינה, שנאמר: ״בהצתם …
• סנהדרין קי ע"א · י אמר רבי חנינא בר פפא: כל המתרעם על רבו כאילו מתרעם על …
• הוריות יג ע"א · ט גמ׳ תנו רבנן: היה הוא ואביו ורבו בשבי – הוא קודם לרבו, …
• כריתות כח ע"א · ל וכן בתלמוד תורה, אם זכה הבן לפני הרב – הרב קודם את …

הלכה ב איזהו חולק על רבו זה שקובע לו מדרש ויושב ודורש ומלמד שלא ברשות רבו …

• ברכות כז ע"ב · ב ותניא, רבי אליעזר אומר: המתפלל אחורי רבו, והנותן שלום לרבו, והמחזיר שלום …
• עירובין סב ע"ב · יא אמר ליה: אפילו ביעתא בכותחא בעו מיניה מרב חסדא כל שני דרב …
• עירובין סג ע"א · יד אמר רבא: בפניו — אסור, וחייב מיתה. שלא בפניו — אסור, ואין …
• כתובות ס ע"ב · ה אמר אביי: האי מילתא דאמור רבנן אפילו ביעתא בכותחא לא לישרי איניש …
• סנהדרין ה ע"ב · ח תנא, באותה שעה גזרו: תלמיד אל יורה אלא אם כן נוטל רשות …
• סנהדרין ה ע"ב · ט תנחום בריה דרבי אמי איקלע לחתר. דרש להו: מותר ללתות חיטין בפסח. …

הלכה ג היה בינו ובין רבו י"ב מיל ושאל לו אדם דבר הלכה מותר להשיב ולהפריש …

• עירובין סג ע"א · יב אמר רבא: ולאפרושי מאיסורא — אפילו בפניו שפיר דמי. רבינא הוה יתיב …
• סנהדרין ה ע"ב · ח תנא, באותה שעה גזרו: תלמיד אל יורה אלא אם כן נוטל רשות …
• סנהדרין ה ע"ב · ט תנחום בריה דרבי אמי איקלע לחתר. דרש להו: מותר ללתות חיטין בפסח. …
• סנהדרין פב ע"א · יד ושמואל אמר: ראה שאין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה׳. כל …
• שבועות ל ע"ב · י הני מילי בממונא, אבל באיסורא – ״אין חכמה ואין תבונה ואין עצה …

הלכה ד וכל תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה הרי זה רשע שוטה וגס הרוח ועליו נאמר …

• סוטה כב ע"א · יב מאי ״קטן שלא כלו לו חדשיו״? הכא תרגימו: זה תלמיד חכם המבעט …
• סוטה כב ע"א · יג רבי אבא אמר: זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה. דאמר רבי אבהו …
• עבודה זרה יט ע"ב · ד אמר רבי אבא אמר רב הונא אמר רב, מאי דכתיב: ״כי רבים …

הלכה ה ואסור לו לתלמיד לקרות לרבו בשמו ואפילו שלא בפניו והוא שיהיה השם פלאי שכל …

• ברכות כז ע"ב · ב ותניא, רבי אליעזר אומר: המתפלל אחורי רבו, והנותן שלום לרבו, והמחזיר שלום …
• סנהדרין ק ע"א · ה רב נחמן אמר: זה הקורא רבו בשמו, דאמר רבי יוחנן: מפני מה …

הלכה ו וכן לא יחלוץ תפיליו לפני רבו ולא יסב אלא יושב כיושב לפני המלך ולא …

• ברכות כז ע"ב · א לא כנגד רבו, ולא אחורי רבו.
• פסחים נא ע"א · ח ואתו אינהו וגזור בשני אחין משום בעל אחותו. תנא: תלמיד לא ירחץ …
• יומא לז ע"א · יא תרגמה רב שמואל בר פפא קמיה דרב אדא: כדי שיתכסה בו רבו. …
• יומא נג ע"א · כד וכן תלמיד הנפטר מרבו לא יחזיר פניו וילך, אלא מצדד פניו והולך. …

הלכה ז וחייב לעמוד מפני רבו מישראנו מרחוק מלא עיניו עד שיתכסה ממנו ולא יראה קומתו …

• סוכה כז ע"ב · ט איני?! והאמר רבי יצחק: מניין שחייב להקביל פני רבו ברגל, שנאמר: ״מדוע …
• ראש השנה טז ע"ב · ח ואמר רבי יצחק: חייב אדם להקביל פני רבו ברגל, שנאמר: ״מדוע את …
• קידושין לג ע"א · יג תנא: איזוהי קימה שיש בה הידור – הוי אומר זה ארבע אמות. …

הלכה ח אין חולקין כבוד לתלמיד בפני רבו אא"כ דרך רבו לחלוק לו כבוד וכל המלאכות …

• כתובות צו ע"א · ד אמר רבי יהושע בן לוי: כל מלאכות שהעבד עושה לרבו — תלמיד …
• כתובות צו ע"א · ה אמר רבא: לא אמרן אלא במקום שאין מכירין אותו, אבל במקום שמכירין …
• כתובות צו ע"א · ו אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל המונע תלמידו מלשמשו …
• בבא בתרא קיט ע"ב · ח והלכתא: חולקין, והלכתא: אין חולקין. קשיא הלכתא אהלכתא! הלכתא אהלכתא לא קשיא …

הלכה ט ראה רבו עובר על דברי תורה אומר לו לימדתנו רבינו כך וכך וכל זמן …

• ברכות כז ע"ב · ב ותניא, רבי אליעזר אומר: המתפלל אחורי רבו, והנותן שלום לרבו, והמחזיר שלום …
• ברכות כז ע"ב · ג שאני רבי ירמיה בר אבא דתלמיד חבר הוה. והיינו דקאמר ליה רבי …
• מועד קטן כו ע"א · ב אביו ואמו ורבו שלימדו תורה מנלן — דכתיב: ״ואלישע ראה והוא מצעק …
• בבא מציעא לג ע"א · יב היה אביו ורבו נושאין משאוי וכו׳. תנו רבנן: רבו שאמרו רבו שלמדו …
• בבא מציעא לג ע"א · יד אמר עולא: תלמידי חכמים שבבבל, עומדין זה מפני זה, וקורעין זה על …

הלכה יא הרב המובהק שרצה למחול על כבודו בכל הדברים האלו או באחד מהן לכל תלמידיו …

• קידושין לב ע"א · טז ורב יוסף אמר: אפילו הרב שמחל על כבודו – כבודו מחול. שנאמר: …

הלכה ב אין עומדין מפניו לא בבית המרחץ ולא בבית הכסא שנאמר תקום והדרת קימה שיש …

• ברכות לא ע"ב · כב אמר ליה: מימר שפיר קא אמרת, מיהו מורה הלכה בפני רבך את, …
• קידושין לב ע"ב · י יכול יהדרנו בממון? תלמוד לומר: ״תקום והדרת״ – מה קימה שאין בה …
• קידושין לב ע"ב · יא יכול יעצים עיניו כמי שלא ראהו? תלמוד לומר: ״תקום... ויראת״ – דבר …
• קידושין לג ע"א · ג אלא: אקיש קימה להידור. מה הידור שאין בו ביטול – אף קימה …
• קידושין לג ע"א · יב אלא: יכול יעצים עיניו מקמי דלימטיה זמן חיובא, דכי מטא זמן חיובא …
• קידושין לג ע"א · יג תנא: איזוהי קימה שיש בה הידור – הוי אומר זה ארבע אמות. …
• חולין נד ע"ב · ה אמר רבי חנא פתוראה: עילא מינאי הוה קאי בר נפחא, ובעא מיני …

הלכה ג אין ראוי לחכם שיטריח את העם ויכוין עצמו להן כדי שיעמדו מפניו אלא ילך …

• קידושין לב ע"ב · יב רבי שמעון בן אלעזר אומר: מנין לזקן שלא יטריח? תלמוד לומר: ״זקן …
• קידושין לג ע"א · טו רבי שמעון בן אלעזר אומר: מנין לזקן שלא יטריח – תלמוד לומר: …

הלכה ד רוכב הרי הוא כמהלך וכשם שעומדים מפני המהלך כך עומדין מפני הרוכב.

• מועד קטן טו ע"א · טו מנודה מהו בדברי תורה? אמר רב יוסף, תא שמע: מנודה שונה ושונין …
• מועד קטן טו ע"א · טז מוחרם — לא שונה ולא שונין לו, לא נשכר ולא נשכרין לו. …
• קידושין לג ע"ב · יא וכן באבן המנוגעת. ואמר רב נחמן בר כהן: זאת אומרת רכוב כמהלך …

הלכה ה שלשה שהיו הולכין בדרך הרב באמצע גדול מימינו וקטן משמאלו.

• עירובין נד ע"ב · יח אמר מר, רבי יהודה אומר: לעולם אהרן לימין משה חוזר. כמאן אזלא …
• יומא לז ע"א · י ועוד, תניא: שלשה שהיו מהלכין בדרך — הרב באמצע, גדול בימינו, וקטן …
• מועד קטן טו ע"א · טו מנודה מהו בדברי תורה? אמר רב יוסף, תא שמע: מנודה שונה ושונין …
• מועד קטן טו ע"א · טז מוחרם — לא שונה ולא שונין לו, לא נשכר ולא נשכרין לו. …
• חולין צא ע"א · טז רב שמואל בר אחא קמיה דרב פפא משמיה דרבא בר עולא אמר: …

הלכה ו הרואה חכם אינו עומד מפניו עד שיגיע לו לארבע אמות וכיון שעבר יושב ראה …

• קידושין לב ע"ב · ז אלא אי איתמר הכי איתמר, אמר רב אשי: אפילו למאן דאמר: נשיא …
• קידושין לג ע"ב · טז אמר לי רבי חנינא בריה דרבי אבהו, אמר רבי אבהו, אמר רבי …
• סנהדרין יט ע"ב · ב לא חולץ ולא חולצין וכו׳. איני? והאמר רב אשי: אפילו למאן דאמר …
• הוריות יג ע"ב · ז תנו רבנן: כשהנשיא נכנס, כל העם עומדים, ואין יושבים עד שאומר להם: …

הלכה ז חכם שנכנס כל שיגיע לו בארבע אמות עומד מלפניו אחד עומד ואחד יושב עד …

• הוריות יג ע"ב · ז תנו רבנן: כשהנשיא נכנס, כל העם עומדים, ואין יושבים עד שאומר להם: …
• הוריות יג ע"ב · ח בני תלמידי חכמים שממונים אביהם פרנס על הצבור, בזמן שיש להם דעת …

הלכה ח תלמיד שהוא יושב לפני רבו תמיד אינו רשאי לעמוד מפניו אלא שחרית וערבית בלבד …

• קידושין לג ע"ב · א אין תלמיד חכם רשאי לעמוד מפני רבו אלא שחרית וערבית, כדי שלא …

הלכה ט מי שהוא זקן מופלג בזקנה אף על פי שאינו חכם עומדין לפניו ואפילו החכם …

• מועד קטן יז ע"א · יד ריש לקיש הוה מנטר פרדיסא. אתא ההוא גברא וקאכיל תאיני, רמא ביה …
• מועד קטן יז ע"א · טו אתא לבי מדרשא, אמרו ליה: שלו — נידוי, שלך — אינו נידוי.
• קידושין לב ע"ב · ח תנו רבנן: ״מפני שיבה תקום״ – יכול אפילו מפני זקן אשמאי? תלמוד …
• קידושין לב ע"ב · יב רבי שמעון בן אלעזר אומר: מנין לזקן שלא יטריח? תלמוד לומר: ״זקן …
• קידושין לב ע"ב · יג רבי יוסי הגלילי היינו תנא קמא? איכא בינייהו יניק וחכים. תנא קמא …
• קידושין לג ע"א · יז איסי בן יהודה אומר: ״מפני שיבה תקום״ – ואפילו כל שיבה במשמע. …
• קידושין לג ע"א · יח אביי יהיב ידא לסבי. רבא משדר שלוחיה. רב נחמן משדר גוזאי. אמר: …
• בבא קמא קיג ע"ב · כא מכריז רבא, ואיתימא רב הונא: דסלקין לעילא ודנחתין לתתא – האי בר …

הלכה י תלמידי חכמים אינם יוצאין בעצמן לעשות עם כל הקהל בבנין וחפירה של מדינה וכיוצא …

• כתובות קו ע"א · א האי עשה והאי עשה — עשה דכבוד תורה עדיף. סלקיה לדינא דיתמי …
• נדרים סב ע"א · יב אמר רבא: שרי ליה לצורבא מרבנן למימר ״צורבא מרבנן אנא, שרו לי …
• נדרים סב ע"ב · ג ואמר רבא: שרי ליה לצורבא מרבנן למימר: ״עבדא דנורא אנא לא יהיבנא …
• בבא מציעא קח ע"א · ד אמר רב יהודה: הכל לאיגלי גפא, ואפילו מיתמי – אבל רבנן לא. …
• בבא מציעא קח ע"א · ה ולא אמרן אלא דלא נפקי בכלוזא. אבל לכלוזא – לא, דרבנן לאו …
• בבא בתרא ח ע"א · ב רב נחמן בר רב חסדא רמא כרגא ארבנן. אמר ליה רב נחמן …
• בבא בתרא ח ע"א · ז אמר רב יהודה: הכל לאגלי גפא, אפילו מיתמי; אבל רבנן – לא …
• בבא בתרא ח ע"א · טז ואמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: הכל לפסי העיר, ואפילו מיתמי; אבל …

הלכה יא עון גדול הוא לבזות את החכמים או לשנאותן לא חרבה ירושלים עד שבזו בה …

• שבת קיט ע"ב · ט אמר רב עמרם בריה דרבי שמעון בר אבא, אמר רבי שמעון בר …

הלכה יב אע"פ שהמבזה את החכמים אין לו חלק לעוה"ב אם באו עדים שבזהו אפילו בדברים …

• ברכות יט ע"א · ה אמר רבי יהושע בן לוי: כל המספר אחר מטתן של תלמידי חכמים …
• סוטה מא ע"ב · ד ושבחוהו חכמים. שבחוהו, מכלל דשפיר עבד? האמר רב אשי: אפילו למאן דאמר …

הלכה יג הרב שנידה לכבודו כל תלמידיו חייבין לנהוג נידוי במנודה אבל תלמיד שנדה לכבוד עצמו …

• מועד קטן טז ע"א · טז דאיבעיא להו: הני בי תלתא דשמיתו, מהו למיתי תלתא אחריני ושרו ליה? …
• מועד קטן טז ע"א · יז מנודה לעירו — מנודה לעיר אחרת, מנודה לעיר אחרת — אינו מנודה …
• מועד קטן טז ע"א · יח שמע מינה תלת: שמע מינה תלמיד שנידה לכבודו — נידויו נידוי, ושמע …

הלכה יד בד"א במי שנדוהו על שבזה תלמידי חכמים אבל מי שנידוהו על שאר דברים שחייבים …

• ברכות יט ע"א · ה אמר רבי יהושע בן לוי: כל המספר אחר מטתן של תלמידי חכמים …
• ברכות יט ע"א · ז ואמר רבי יהושע בן לוי: בעשרים וארבעה מקומות בית דין מנדין על …
• פסחים נ ע"ב · ב גמ׳ מאי איריא ערבי פסחים? אפילו ערבי שבתות וערבי ימים טובים נמי! …
• פסחים נב ע"א · ג איכא דאמרי: נגדיה רב יוסף. אמר ליה אביי: נשמתיה מר, דרב ושמואל …
• מועד קטן טז ע"א · ו ומנלן דמשמתינן — דכתיב: ״אורו מרוז״. דהכי סברא דגברא רבה — דכתיב: …
• מועד קטן יז ע"א · ב למאי? אי במילי דשמיא — ״אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד …
• מועד קטן יז ע"א · ד ההוא צורבא מרבנן דהוו סנו שומעניה, אמר רב יהודה: היכי ליעביד? לשמתיה …
• מועד קטן יז ע"א · יד ריש לקיש הוה מנטר פרדיסא. אתא ההוא גברא וקאכיל תאיני, רמא ביה …
• נדרים ז ע"ב · ד אמר רב חנין אמר רב: השומע הזכרת השם מפי חבירו צריך לנדותו, …
• נדרים ז ע"ב · ו אמר רבי אבא: הוה קאימנא קמיה דרב הונא, שמעה להך איתתא דאפקה …
• קידושין כח ע"א · ה ההוא שמותי משמתינן ליה! דתניא: הקורא לחבירו ״עבד״ – יהא בנידוי. ״ממזר״ …
• קידושין ע ע"ב · ג אמר ליה: מאי טעמא שמתיה מר לההוא גברא? – ציער שליחא דרבנן. …
• בבא קמא טו ע"ב · טז ואי אמר: קבעו לי זימנא, דאזילנא לארעא דישראל – קבעינן ליה. ואי …
• בבא קמא טו ע"ב · יז ובין כך ובין כך, משמתינן ליה עד דמסלק הזיקא –
• בבא קמא קיד ע"א · ד אלא דאמרינן ליה: ארבעת לי אריא אמצראי. משמתינן ליה עד דקביל עליה …
• נדה יג ע"ב · ב אמר רב: המקשה עצמו לדעת — יהא בנדוי. ולימא ״אסור״! דקמגרי יצר …
• נדה יג ע"ב · ג איכא דאמרי, אמר רבי אמי: כל המביא עצמו לידי הרהור — אין …

הלכה א חכם זקן בחכמה וכן נשיא או אב בית דין שסרח אין מנדין אותו בפרהסיא …

• פסחים נב ע"א · ב רב נתן בר אסיא אזל מבי רב לפומבדיתא ביום טוב שני של …
• מועד קטן יז ע"א · ד ההוא צורבא מרבנן דהוו סנו שומעניה, אמר רב יהודה: היכי ליעביד? לשמתיה …
• מועד קטן יז ע"א · יח ופליגא דריש לקיש. דאמר ריש לקיש: תלמיד חכם שסרח — אין מנדין …
• מועד קטן יז ע"א · כ אמר רב גידל אמר רב: תלמיד חכם מנדה לעצמו, ומיפר לעצמו. אמר …

הלכה ב וכיצד הוא הנידוי אומר פלוני יהא בשמתא ואם נידוהו בפניו אומר לו פלוני זה …

• שבועות לו ע"א · ג תנא: ״ארור״ – בו נידוי, בו קללה, בו שבועה.

הלכה ד מהו המנהג שינהוג המנודה בעצמו ושנוהגין עמו מנודה אסור לספר ולכבס כאבל כל ימי …

• ברכות יט ע"א · י ״והמזלזל בנטילת ידים״ מאי היא? — דתנן, אמר רבי יהודה: חס ושלום …
• מועד קטן טו ע"א · א מנודין ומצורעין מה הן בתספורת? תא שמע: מנודין ומצורעין אסורין לספר ולכבס.
• מועד קטן טו ע"א · ב מנודה שמת, בית דין סוקלין את ארונו. רבי יהודה אומר: לא שיעמידו …
• מועד קטן טז ע"א · יא ומנלן דכפתינן ואסרינן ועבדינן הרדפה — דכתיב: ״הן למות הן לשרושי הן …

הלכה ז בכמה מתירין הנידוי או החרם בשלשה אפילו הדיוטות ויחיד מומחה מתיר הנידוי או החרם …

• נדרים ח ע"ב · ד ושמתא — אפילו באתרא דרביה, ויחיד מומחה שרי שמתא.

הלכה י מי שלא ידע מי שנידהו ילך לו אצל הנשיא ויתיר לו נידויו.

• מועד קטן יז ע"א · טו אתא לבי מדרשא, אמרו ליה: שלו — נידוי, שלך — אינו נידוי.

הלכה יא נידוי על תנאי אפילו על פי עצמו צריך הפרה תלמיד חכם שנידה עצמו ואפילו …

• מועד קטן יז ע"א · כ אמר רב גידל אמר רב: תלמיד חכם מנדה לעצמו, ומיפר לעצמו. אמר …
• נדרים ז ע"ב · ז אמר רב גידל אמר רב: תלמיד חכם מנדה לעצמו, ומיפר לעצמו. פשיטא? …
• מכות יא ע"ב · א אמר רב יהודה אמר רב: נידוי על תנאי – צריך הפרה. מנלן? …

הלכה יב מי שנידוהו בחלום אפילו ידע מי נידהו צריך עשרה בני אדם ששונין הלכות להתירו …

• מועד קטן טז ע"א · יד אמר ליה לרב אידי בר אבין: מידי שמיע לך בהא? אמר ליה: …
• מועד קטן טז ע"א · יח שמע מינה תלת: שמע מינה תלמיד שנידה לכבודו — נידויו נידוי, ושמע …
• נדרים ח ע"א · ו אמר רב יוסף: נידוהו בחלום, צריך עשרה בני אדם להתיר לו, והוא …
• נדרים ח ע"א · ח אמר ליה רבינא לרב אשי: ידע מאן שמתיה, מהו דלישרי ליה? אמר …
• נדרים ח ע"א · ט אמר ליה רב אחא לרב אשי: שמתיה ושרו ליה בחלמיה, מאי? אמר …

הלכה יג מי שנידוהו בפניו אין מתירין לו אלא בפניו נידוהו שלא בפניו מתירין לו בפניו …

• מועד קטן טז ע"א · ז דאכיל ושתי בהדיה וקאי בארבע אמות דידיה — דכתיב: ״יושביה״. ומנלן דפרטינן …
• מועד קטן טז ע"א · יב אמר ליה רב הונא בר חיננא, הכי אמר רב חסדא: מתרין ביה …
• כתובות יז ע"א · י שבחוהו — מכלל דשפיר עבד? והא אמר רב אשי: אפילו למאן דאמר …
• נדרים ז ע"ב · ג אמר רבי אילא אמר רב: נדהו בפניו — אין מתירין לו אלא …
• נדרים ז ע"ב · ו אמר רבי אבא: הוה קאימנא קמיה דרב הונא, שמעה להך איתתא דאפקה …